במשפחה שלנו, לכל אחד יש אופי מורכב: בבית שוררת אווירה קשה, מרבים לריב, יש היעלבויות, רוגז. כאשר הבן נכנס לגיל המעבר, החיים בבית הפכו לבלתי-נסבלים ממש. לפי עצתה של חברה שלנו נסענו אני והבן אל דוקטור אלכסנדר קנטור. הוא דיבר עם הבן ארוכות, בלעדיי. ככלל, הבן לא שש לדבר גלויות אם אנשים זרים, אבל הדוקטור הצליח לפתח אתו שיחה ארוכה. אחר כך רשם הומיאופתיה. והבן התחיל להשתנות ממש אל-מול עינינו — הפסיק לענות בגסות, התחיל לשמוע את מה שאומרים לו. אז האמנתי שההומיאופתיה יכולה לתקן את אופיו של אדם. אחר כך נועצתי בדוקטור גם לגבי בעלי, כי הוא סבל מדיכאונות שבמהלכם תמיד היה נתון במצב רוח קודר ולא רצה לראות איש. לאחר מכן הבאתי לדוקטור גם את חמי. חמי הוא אדם שאוהב לריב, כל הזמן מתעקש שהכל יהיה כפי שהוא רוצה. כל אחד מהם קיבל את המרשם ההומיאופתי משלו – האחד כדורים, האחרים טיפות. האווירה בבית השתנתה, והפכה להרבה יותר רגועה!