אני יכולה לאומר שאני חבה את חיי לדוקטור קנטור. נוצרה אצלי נפיחות גדולה בצוואר, באזור ההצטברות של בלוטות הלימפה, והמשיכה לגדול. תחילה היה חשש לסרטן, אבל למרבה המזל הסתבר שמדובר בלימפודניטיס. בדרך כלל במקרים כאלה עושים ניתוח ומנקזים את המוגלה. בארץ לא היה לי באותה עת ביטוח רפואי, ובלעדיו לא יכולתי לעמוד בעלויות של ניתוח כזה. כבר באותה עת פניתי לדוקטור קנטור בכל המקרים המורכבים. האופן שבו הוא פתר לי את הבעיה הזו הדהים אותי. בעירי צפת לא היה אז בית מרקחת הומיאופתי. הדוקטור נקב בשמם של 4 תכשירים שהזמנתי בטבריה, והנה, מצוידת ב-4 צנצנות קטנות, שבתי איתן הביתה.
"הדלקת עולה למעלה, מתקרבת לאוזן! היא זוחלת אל המוח!" , בערך כך, בבהלה, אמרתי אז לדוקטור בטלפון.
"תיקחי 6 כדורים של תכשיר מספר 1", היה עונה לי בטון רגוע. והדלקת, כאילו מצייתת לאיזו פקודה, הייתה מתרכזת לנקודה אחת.
"התכולה של המוגלה לא יוצאת!", הייתי אומרת לו בשיחת הטלפון הנוספת.
"עכשיו תיקחי 6 כדורים של התכשיר מספר 2", היה עונה הרופא. ואז על גבי הנפיחות היה נוצר מכתש מיושר לחלוטין שפתח את היציאה.
כל זה דמה למעשה קסמים. לכל ארבעת התכשירים שקניתי נמצא שימוש. היו אלה בדיוק התכשירים הנדרשים ובדיוק בכמות הנחוצה. הדוקטור ידע מראש מה יידרש לי. לאחר מכן היה אומר שעל בסיס המקרה שלי צריך לכתוב עזרי-למידה. אני הייתי מתארת את תגובתי לתכשיר והוא היה מקריא לי את מאפייניו מתוך הספר. ההתאמה הייתה מדויקת. כדי לזרז את החלמתי נוספו לטיפול תחילה צום תרפויטי ולאחר מכן דיאטה טבעונית. על מנת להוציא את המוגלה הוצעו לי תחבושות מלח. מאז, כל מה שנשאר מהזוועה ההיא הוא כתם כהה על הצוואר. הטבעונות כל כך מצאה חן בעיניי שהפכה לדרך חיים.