חשבתי שלעולם כבר לא אוכל ללכת באופן תקין. על להרים דברים כבדים אי אפשר היה אפילו לחשוב. איכשהו הגעתי לדוקטור קנטור כך שכף רגלי השמאלית לא החזיקה בכלל ותוך כדי ההליכה דשדשה חסרת אונים. כשאני נזכרת בזה עכשיו אני נחרדת, אבל אז התאמתי את עצמי איכשהו למצב על מנת שלא יבחינו בזה. הדוקטור עשה לי כמה עיסויים נפלאים, רכים מאוד וכלל לא דומים למה שבדרך כל עונה לשם 'עיסוי'. סיפר שלמד את הטכנולוגיה הזו אצל כירופרקטור זקן אחד. גם דיקור היה, וגם תכשירים הומיאופתיים. תחושת כף הרגל ה"זרה" כה השתרשה אצלי בתודעה שבקושי האמנתי למראה עיני כשהרגל התחילה להישמע לי. כעת כבר קשה לדמיין שכל זה קרה לי פעם.